כשעקפו אותי בתור הבנתי: שואה שניה כבר לא תהיה

מהו השינוי המהותי שעברה הנפש היהודית?
לוחמות צהל

כשמישהו חוטף עלי קריזה בתור ברמי לוי אני מחייך ויודע ששואה שנייה כבר לא תהיה.

תקראו לזה ערסים תקראו לזה חוצפה ישראלית אבל כשאני רואה תופעות כאלה אני רגוע. זה חלק מהחבילה של היהודי החדש.

 

תנסו לדמיין שהאנטישמים התורנים באים היום לישראלי הממוצע ומנסים להעלות אותו ואת משפחתו לרכבת סגורה שתיסע לאיזה מחנה. או ווה מה הם יחטפו. החזה פתוח הדציבלים עולים ולמה מה קרה את אמא שלך תעלה לפה יה בן אלף והופ בועטים לאנטישם הקטן בטוכעס ודוחפים אותו בעצמו לרכבת. לקינוח מרביצים שריקה שכל הרחוב שומע וכמה פרחחים באים ומנענעים את הקרון, סתם בשביל להדליק אותו. פה זה כנען חביבי לא שוויץ אל תתעסק איתנו.

 

כי זו לא רק העוצמה שלנו שתמנע שואה שנייה. אלא שינוי טוטאלי שהנפש היהודית עברה.

הנביא יחזקאל באמת הבטיח שכשנחזור מהגלות נקבל לב חדש: “וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם”. וחז”ל בתורם הבטיחו במסכת סוטה שבדור הזה “החוצפה תגבר” (חוצפה יסגא). והם אשכרה צדקו במאה אחוז.

80 שנה והלב השתנה. נולד פה דור אחר. אנחנו חצופים ודוקרים. נטולי מורא. לטוב ולרע. כן כן גם אוהבים ורכים וביישנים וכל זה, אבל הטמפרמנט של השמש הכנענית בהחלט עשה את העבודה. העיניים כבר לא הססניות אלא יוקדות אש. לפעמים גם חצופים מידי כאמור. אבל אני קונה את כל החבילה ככה, גם עם הקוצים.

יעקב כבר לא צריך לתחמן. רגע לפני הכניסה לארץ הוא נלחם עם שרו של עשיו, וזוכה בדין בשם החדש ישראל. שם של שריה. של מלחמה. של חוצפה בריאה. ומי שיתעסק עם המשפחה שלו מכאן ואילך יסתבך בצרות צרורות. תשאלו את שכם בן חמור.

 

אני חס וחלילה לא אמרו שהם הלכו כצאן לטבח. הפוך. הם מסרו את נפשם כדי להיות עם משפחותיהם עד הרגעים האחרונים (וראו המאמר שכתבתי על השגיאה האיומה שבביטוי “כצאן לטבח”). אבל עדיין- אין להתכחש שהנפש היהודית עברה שינוי מהותי בשמונים השנים האחרונות.

 

יש אינספור מסרים ולימודים ולקחים מהשואה. אבל הלקח המרכזי, אחרי 80 שנה, כבר פשוט זורם לנו בדי אן איי בלי שנשים לב. לא רק חוזק של מטוסים וטנקים ואוניות אלא חוזק נפשי בריא וחצוף. אני ערס גאה.

ואת הלקח המרכזי הזה מהשואה כתב לפני 57 שנים הלוחם עופר פניגר ז”ל, בן גבעת חיים שנפל בקרב הצנחנים על גבעת התחמושת. לאחר שלמד על נוראות השואה הוא כותב כך לחברתו:

“אני מרגיש כי מתוך כל הזוועה וחוסר האונים, צומח ועולה בי כוח עצום להיות חזק, חזק עד כדי דמעות, חזק וחד כמו סכין, שקט ואיום, כזה רוצה אני להיות! אני רוצה לדעת ששוב לא יביטו עיניים תהומיות מאחורי גדרות חשמל! הם לא יביטו כך רק אם אהיה חזק. אם נהיה כולנו חזקים! יהודים חזקים וגאים!

כאשר אני רואה יהודי חרד, תמונה או מילה המזכירה כל זאת, אני מצטער על כל רגע שבזבזתי בצבא ולא ניצלתי להיות טוב יותר, מסוכן יותר.”

(עופר פניגר 1963)

יעניין חברים וחברות?
שתפו בכיף ותנו קרדיט : ) עקבו גם בפייסבוק.

מה יש עוד בנושא?

אילנה-איילנד

הנערה שהתנגדה לרכבל במצדה

ומה ענו לה ראש הממשלה ושר הביטחון

מלחמת יום כיפור_800x632

הניצחון הכי גדול שלנו: מלחמת יום הכיפורים

קצת נתונים חשובים

אשכול של הומור

ההומור של לוי אשכול הציל אותנו

ולאיזה מנהיג בכלל לא היה חוש הומור

שווים צפייה

נגן וידאו

שיטת השקשוקה

איך הכנת שקשוקה עזרה לי להבין את אתגרי החברה הישראלית

נגן וידאו

משבר שנות השבעים

למה מדינות ישראל הקודמות חרבו בשנות השבעים להקמתן ומה נעשה כדי שזה לא יקרה לנו?

נגן וידאו

הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

למה חלק מצמחי המדבר מתפוצצים?

נגן וידאו

הנשק הכי קטלני בתנ"ך

ואיך הוא עזר לנצח במערב הפרוע של ישראל