תנו לי להיות נבוך. בפשטות: איני יודע

"כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות... הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים" (ברל כצנלסון)
סביון

 

הקורונה אומרת לנו לחזור לשורשים הקורונה אומרת שרק הטכנולוגיה תציל אותנו, היא אומרת שהעולם חוזר ללאומיות היא מראה שרק דרך שיתוף וגלובליזציה ננצח. אחרי הקורונה אנשים יעברו לחוות כדי להיות קרובים לאדמה אחרי הקורונה יבינו שאפשר לעבוד רק דרך מסכים.

הו אלוהים כמה פרשנויות על משמעות ועל העתיד. האדם רוצה להיאחז במשהו יציב אז הוא מתנבא. אבל כמו שאמר נילס בוהר “קשה להתנבא, במיוחד בנוגע לעתיד”.

 

תנו לנו להיות מעט נבוכים. אל תמהרו להניח סימני קריאה. מי שרוצה לתקן באמת מוטב לו להיות גם נבוך. לתת לדברים לחלחל. להרהר. להפוך בה ולהפוך בה וגם לשנות את דעתנו כל יומיים. לברוח מהדוגמטיות. לא לחפש את “הנחת המבוקש”, להיזהר מלהפוך למטיפים בשער במקום לאינדיאני עתיק שמרים יד אל מול הרוח ומנסה באמת ובתמים להאזין לה ולא להרהורי ליבו.

 

מצרף כאן קטע בלתי רגיל של ברל כצנלסון מעיצומה של מלחמת העולם השנייה, על ההכרח להיות לעתים פשוט נבוך. פשוט לא יודע:

“כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות, או כמי ש’מורה נבוכים’ חדש חובר למענו ונתון בתיקו, או כמי שאינו זקוק גם לכך, באשר דעתו הצלולה לא ידעה מבוכה מעולם – הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים, מחוץ לעולם הבכא שלנו ולתהפוכותיו וליסוריו ולתקוותיו הגזולות, או שמא הוא משביע נפשו בלעיסת גירה שהיא היא המיישבת כל הדורים. ואשר לי, טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת מנפש אשר מום אין בה והיא שוקטת, גם היום, על אמיתותה.

 הכול מבקשים להימלט מן המבוכה, הכול רוצים במוצא. ואם אין מוצא – לפחות בהסברה. על אחת כמה המדריך, שבתוקף מצבו ותפקידו ‘אסור’ לו שיהיה נבוך: הוא חייב להסביר, ולפיכך הוא חייב ‘לדעת’, ועליו ‘להוכיח’ שהמאורעות השוטפים אינם סותרים את ההשקפות שהוא מחזיק בהן ולהן הוא מחנך, אולם דווקא משום כך יש להזהיר מפני הנטייה להיאחז במוצא שאיננו מוציא ובהסברה שאיננה מסבירה. והמדריך הבא להסביר לזולת נדרש קודם להסביר לעצמו, הסברה שאין עמה אונאת דברים ואונאת מחשבה.

‏יש ובבניין מתגלה סדק. הבנאי הטוב, העושה מלאכתו באמונה, איננו מבקש להסתיר, איננו חושש לשמו הטוב, הוא חרד לגורל הבניין, הוא חושש למפולת. הוא איננו מתרץ את הסדק, אלא סותר את הנדבכים הסדוקים, ומפנה את המקום להנהת נדבכים שלמים. ואילו מי שעושה מלאכתו רמייה ממהר וסותם את הסדק וטח עליו טיח, ודעתו נחה אם הצליח למראית עין. המפולת בוא תבוא. אל נהיה פועלי־רמייה לא במעשה ולא במחשבה. אל יהיה חלקנו עם טחי טיח.”

(בזכות המבוכה ובגנות הטיח הוא נאום של ברל כצנלסון בכינוס מדריכי עליית הנוער, 8 ביולי 1940).

 

והנה עוד קטע נפלא שראיתי היום ב”על העיוורון”. ספר שמתאר מגיפה אפידמית שהופכת את כל המדינה לעוורים. גיבורת הסיפור הולכת ברחוב ושומעת המוני “נביאים” שמפרשים את המצב. פרסיילס:

“בדרך לביתה הם חצו כיכר גדולה שקבוצות של עיוורים האזינו בה לנאומים של עוורים אחרים. האנשים שדיברו הפנו את פניהם בלהט לעבר האנשים שהאזינו.

נשמעו שם הכרזות על קץ העולם, על הגאולה באמצעות חזרה בתשובה, על חזון היום השביעי, בואו של המלאך, ההתנגשות הקוסמית, דעיכת השמש, רוח השבט, תמצית הדודאים, משחת הנמר, סגולת המזלות, משטר הרוחות, ניחוח הירח, תביעת המחשכים, כוחו של גירוש השדים, צליבת הוורד, טוהר הלימפה, הלוגיקה של הקניבליות, הסירוס ללא כאב, הקעקוע האלוהי, החשיבה הקמורה הקעורה השטוחה האנכית הנטויה המרוכזת הפזורה החומקת…”

(על העיוורון, ז’וזה סאראמאגו, עמוד 235).

 

יעניין חברים וחברות?
שתפו בכיף ותנו קרדיט : ) עקבו גם בפייסבוק.

מה יש עוד בנושא?

קוצים במדבר

אהבה של קוצים

קוצי הארץ מלמדים אותנו סוד גדול על האהבה

חברים

איזה חבר יגרום לנו להתרחק?

חברים אמיתיים מתקשרים אליך דווקא כשהם צריכים אותך

אישה נפרדת

הפרידות הקטנות של החיים

אמא אמרה לך שאבנר מהמכולת נפטר ואפילו להלוויה לא הצלחת להגיע איזה נקניק אתה

שווים צפייה

נגן וידאו

שיטת השקשוקה

איך הכנת שקשוקה עזרה לי להבין את אתגרי החברה הישראלית

נגן וידאו

משבר שנות השבעים

למה מדינות ישראל הקודמות חרבו בשנות השבעים להקמתן ומה נעשה כדי שזה לא יקרה לנו?

נגן וידאו

הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

למה חלק מצמחי המדבר מתפוצצים?

נגן וידאו

הנשק הכי קטלני בתנ"ך

ואיך הוא עזר לנצח במערב הפרוע של ישראל