אחרי שחני אמרה לי שהיא תלתה את עשרת הדיברות שלנו על המקרר כדי שהילדות ילמדו איך צריך לעבוד בשישי, אמרתי, ואללה, כנראה יש בזה גם תועלת לציבור.
במדרשת הערבה שהקמנו השנה עובדים חצי יום ולומדים חצי יום- “טובה חכמה עם נחלה” (קהלת ז). מהיום הראשון הצבנו יעד שחניכי המדרשה יגיעו לרמת העבודה של התאילנדים. שיהיו פועלים שמחים וחרוצים.
תוך כדי העבודה קבענו את עשרת הדיברות שלנו, בכדי שהחקלאים יקבלו את הפועלים הכי טובים שיש. מסתבר שעשרת הדיברות הללו טובות גם למשימות אחרות בחיים. הרי הן לפניכם:
רון בלב ואת ביד
(העבודה משמחת. כשמסיימים יום של עבודה טובה- גם הגוף וגם הנפש שמחים יותר וחיוניים יותר)
בטיחות היא מקצועיות
(עובד שמקפיד על בטיחות הוא עובד מקצועי יותר. לא עובדים בראבק על חשבון הבטיחות)
תמיד להקדים
(לעולם נגיע לפני החקלאי לשדה. חמש דקות לפניו)
אמור מעט ועשה הרבה
(באנו לעבוד. אפשר מידי פעם לדבר תוך כדי עבודה, אבל שלא ייהפך לעבודה תוך כדי דיבור. בשדה הולכים בהליכה מהירה ויעילה)
מדוד את עצמך
(בדוק כמה הספקת היום ואיך תוכל לשפר זאת מחר. רוב העבודות הן מדידות. בסוף כל יום נערוך תחקיר קצר לשיפור העבודה)
לא תשב
(ישיבה מורידה את כמות העבודה בחצי. עובדים בעמידה או כריעה)
חקלאות עושים עם עצים ולא עם עצות
(החקלאי עובד בשדה עשרות שנים. התאזר בענווה לפני שאתה מנסה לגלות לו איך עושים זאת טוב יותר. קודם כל- פשוט לעבוד)
הגדל ראש
(היה כלי עזר לחקלאי: אם ראית פיצוץ בצינור, צמחים חולים, מזיקים שונים- דווח לחקלאי)
ניקיון ורמה סופית
(עושים את העבודה עד הסוף- בלי לחפף. שומרים על ניקיון הן בשדה והן בציוד שלנו. זו מקצועיות).
כל ההתחלות קשות- אבל להתמיד קשה עוד יותר
(פשוט להתמיד).
