הקרב הנשכח של פרעות תרפ"ט

כיצד הקרבות בחולדה ובמוצא עיצבו את כוח המגן העברי
האנדרטה בחולדה הישנה
האנדרטה בחולדה הישנה

עמדנו הבוקר על קברו של אפריים צ'יזיק ואמרנו קדיש. הוא נפל בפרעות תרפ"ט השבוע לפני 91 שנים. בדרך כלל זוכרים את פרעות תרפ"ט (1929) בעיקר בגלל הטבח בחברון, אבל פחות זוכרים שהפרעות גדעו עוד הרבה התיישבויות עבריות בנות מאות שנים: עזה, רמלה, שכם, ג'נין ועכו. כולן חרבו בתרפ"ט ולא קמו עוד. אפשר רק לדמיין כיצד הייתה נראית מפת ההתיישבות העברית לולי נגדעו קהילות עתיקות אלו.

לצידן חרבו גם מושבות חדשות כמו הרטוב, כפר אוריה, עין זיתים, מגדל עדר וחולדה.

 

בחוות חולדה בה ביקרנו הבוקר עם בוגרי מכינת חצבה ומדרשת הערבה, התחולל קרב קשה. 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים מול מאות פורעים מכפרי הסביבה. אפריים צ'יזיק נשלח מטעם ארגון ההגנה לסייע. הקרב החל בכ"ב אב, 28 לאוגוסט.

תשע שנים לפני כן נפלה אחותו של אפריים, שרה צ'יזיק, בקרב תל חי, דקות לפני נפילתו של טרומפלדור. לאחר מותה של אחותו כתב אפריים לאחיו:

"אל לכם לשכוח שבמאה ה-20 היננו כעת; במאה שרק בדם אחינו ואחיותנו נרכוש לנו את הארץ. בלב נכון ובטוח הקריבה שרה אחותנו את עצמה. נעשה גם אנו כך בשעת הצורך".

כשהחל הקרב בחולדה לפנות ערב, מילט אפריים את התושבים לבית האבן שבמרכז המושבה והלך וחזר עד שווידא שכולם מוגנים בבית. בפעם האחרונה שווידא שכולם נכנסו פנימה, חטף כדור ונהרג. כשהבריטים פינו את תושבי חולדה בחשכת הליל, נותרה גופתו בשטח ונקברה רק כעבור כמה ימים. חולדה נפלה וקמה כקיבוץ כשנתיים אחר כך מערבית לנקודה המקורית של החווה.

שנים ספורות אחר כך, על קברו הוצבה אנדרטת אבן, מהאנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ, בה רואים את אפריים מסוכך על שרה אחותו.

 

דמות נוספת שעוצבה עמוקות מהפרעות היא הרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף. הוא נולד בהתיישבות העברית מוצא, אך בהיותו בגיל תשע בלבד נרצחו לעיניו אביו, אמו ואחיותיו. הוא הצליח לקפוץ מהחלון בקומה השנייה ושרד. כך הוא כתב על האירועים בחיבור שנמצא לאחרונה, חיבור אותו הוא כתב בכיתה ח:

"יד אכזריה שלחה באבי ז"ל, שהיה מסור לי ולמולדת... אמי נדקרה דקירות רבות עד מותה בעינויים רבים. כן נהרגו שתי אחיותיי ואחי, ואני נשארתי גלמוד, יתום מאב ואם".

האירוע עיצב את אישיותו והוא החליט שלא ייתכן שיהודים ייטבחו בארצם ללא מאבק.

ולא רק בו עשו המאורעות שינוי, אלא על היישוב כולו.

הלל כהן, בספרו "תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי־ערבי", כותב כי הרוב המוחלט של היהודים נרצחו בבתיהם, בהיותם לא חמושים, בידי תוקפים ערבים. מנגד, רוב ההרוגים הערבים, שמניינם 116, נהרגו בזמן שתקפו יישובים יהודיים, מאש הבריטים או ההגנה.

המילים במותם ציוו לנו את החיים מעולם לא היו נכונות כל כך כמו על הרוגי תרפ"ט.

ההבנה הזו על חשיבות הכוח והנשק הייתה משמעותית מאוד בעיצוב הכוח העברי שעתיד להקים את המדינה.

יעניין חברים וחברות?
שתפו בכיף ותנו קרדיט : ) עקבו גם בפייסבוק. אה, ותגלגלו למטה יש תגובות מעניינות שממש מוסיפות.

מה יש עוד בנושא?

מלחמת יום כיפור_800x632

הניצחון הכי גדול שלנו: מלחמת יום הכיפורים

קצת נתונים חשובים

אשכול של הומור

ההומור של לוי אשכול הציל אותנו

ולאיזה מנהיג בכלל לא היה חוש הומור

הנשר הנאצי

האם השואה יכלה לקרות דווקא בגרמניה?

"היזהרו!...בגרמניה תתחולל דרמה שלידה תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה בלתי מזיקה" כך כבר אמר היינריך היינה מאה שנים לפני השואה

שווים צפייה

נגן וידאו

שיטת השקשוקה

איך הכנת שקשוקה עזרה לי להבין את אתגרי החברה הישראלית

נגן וידאו

משבר שנות השבעים

למה מדינות ישראל הקודמות חרבו בשנות השבעים להקמתן ומה נעשה כדי שזה לא יקרה לנו?

נגן וידאו

הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

למה חלק מצמחי המדבר מתפוצצים?

נגן וידאו

הנשק הכי קטלני בתנ"ך

ואיך הוא עזר לנצח במערב הפרוע של ישראל

אהבתן? התעצבנתם? תחכימו אותנו בתגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.