“בלעדייך אני חצי בן אדם – בלעדייך אני בעצם כלום” שר שלומי שבת.
נשמע מדהים. איזו אהבה נפלאה- למצוא בדיוק את החצי השני שלי. את הנשמה החסרה שלי. אני כלום בלעדייך אהובתי היקרה. סטופ! יוסטון יש לנו בעיה. תחת הצטעפות הסוכר הזו מסתתרת גישה רעה מאוד לאהבה.
קשר של תלות- הוא קשר לא בריא. אם אני מרגיש שבלי אהובתי אני חצי בן אדם, שרק איתה אני שלם, משהו לא טוב קורה כאן. כי מבעד למעטפת המילים החמות מתחיל להירקם כאן קשר מסוכן: במקרה הרע- קשר של תלות, במקרה העוד יותר רע- קשר של הערצה, במקרה הכי רע- קשר של ניצול ועיוורון.
רעייתי היקרה נטע לימדה אותי את הדבר הבא: אומרים שבקשר זוגי כל אחד הוא חצי שמשלים את השני/ה. טעות. קשר טוב הוא קשר בין שני שלמים שמפרים ומקדמים זה את זו. לא חצי ועוד חצי שהם אחד, אלא אחד ועוד אחד שביחד שווים הרבה יותר משניים.
אתה אוהב אותי? נפלא, מתגעגע? מעולה, אתה מקדם אותי בעולם? שיגעון, אתה המראה שלי? פנטסטי. אבל אני לא תלותית בך. אני אישה שלמה. בכלל לא מושלמת- אבל שלמה. יש לי עולם תוכן עשיר. אני יכולה להסתדר בלעדיך (ברוב הדברים). אני בוחרת בך בכל יום, ומחויבת לפלא שבנינו יחד אבל אני משננת בכל יום גם ש”אם אין אני לי מי לי”.
לעתים שני חצאים שמגיעים לקשר ממקום לא מלא- או אפילו אם רק אחד מגיע חצוי- זה יכול להיות משאבת אנרגיה מתישה. לשאוב אהבה דרך מניפולציה, לחפש שליטה מתוך פחד.
ולא רק בין בני זוג. בכל קשר שנוצר- בין מורה לתלמיד, בין רבנית לתלמידה, בין מאמן לספורטאי, כדאי לשים לב, שאני הוא מי שהנני. לא מבטל את עצמי כלפי אף אחד. אני יכול לכבד, להעריך, לקבל, לשמוע בצמא, אבל בשום אופן לא להעריץ. המילה הערצה- בעברית משמעותה: פחד. “לא תערוץ מפניהם” נאמר על גויי הארץ- והכוונה לא לפחד מהם. לכן איש רודן שמפחיד אנשים נקרא “עריץ” והחרק ממנו כולם פוחדים נקרא “צרעה”. לא מעריצים- לא מפחדים.
אני שלם (אבל לא מושלם), גם את שלמה. כל אחד אדם מלא. אנחנו לא שני חציים.
אבל מה שכן, אם זכינו, אז האחד ועוד אחד שלנו יכולים להיות שווים גם הרבה יותר משניים.
