יוצאים לחופשה עם המשפחה המורחבת?
כללים מומלצים:
1:
ניהול החופשה רק בצורת דיקטטורה: אחת או אחד שמחליטים ופשוט מודיעים לכולם מה עושים היום. הדיקטטור/ית יכול להתייעץ והרגיש את הדופק בשטח מבני המשפחה, אבל רק הוא מקבל תהחלטה. כשמתחילים לנהל חופשה בצורת פרלמנט- מתכון לאסון. בחירה מרובה זה לעתים רע. ילד שינסה לבחור ממתק מתוך חנות ענקית, גם יקח לו שעה לבחור וגם בסוף יתבאס על הבחירה. ילד שתביאו לו טילון בלי לשאול אותו- ישמח עד הגג ויחבק אתכם.
2:
דיקטטורה דמוקרטית: על אף האמור לעיל, יש את זכות ההברזה. כל בן משפחה רשאי לבחור למה הוא מגיע ולמה לא. לא מתחילים להתחשבן ולהתבאס למה היא והוא לא באו וכו… לא מנסים לחכות בכוח לכולם ואז מתייבשים שעתיים וחצי עד היציאה. פשוט יוצאים- מי שבא ברוך הבא. הגיס רוצה להישאר בחדר? בכיף. לא מתחשבנים ולא עושים ביחדנס בכוח.
3:
לא רק מעיינות: אתם חושבים שהילדים מחפשים רק מים? טעיתם בענק. אל תשליכו את העצלות המבוגרת שלכם על ילדים נמרצים. הם מתים ללכת, לקפוץ להזיע, לבנות חכות, לתפוס חגבים. בסוף- אפשר בהחלט גם מעיין. אבל כחלק מהיום ולא כולו.
4:
לא מתחשבים בכל אחד: רוצים לעשות טיול רגלי- אבל להוא כואבת הרגל, רוצים מורשת קרב- אבל להם יש ילדים קטנים שלא מקשיבים, רוצים אבובים- אבל ההיא לא יודעת לשחות, רוצים פלאפל על הדרך- אבל הוא אוכל רק בד”ץ וכו… וכך בסוף לא עושים כלום בגלל התחשבות היתר. קובעים דברים, ומי שנבצר ממנו לבוא- לא נורא, יגיע למשהו אחר. לא להתכנס למכנה המשותף הנמוך ביותר. ופשוט עושים מגוון דברים שכל חתך גיל יוכל למצוא את עצמו במשהו.
5:
מורשת. לא רק מורשת האבובים והקייאקים אלא גם סיפורים מכוננים שישארו איתם לתמיד. הייתם בבניאס? תקפצו 10 דקות נסיעה לחצר תל חי ולסיפור טרומפלדור. הייתם באכזיב? תקפצו לחומה ומגדל בחניתה. הילדים שלכם יזכרו את זה יותר מכל שיעור היסטוריה בנושא.
6:
התמונה המשפחתית שכוללללם עד אחרון הנינים נמצא ומחייך: חובה בכל חופשה (לשיטת המארגנים). הצרה שאין סיכוי לארגן זאת. ההוא במקלחת ההיא בדיוק הלכה, הינוקא נרדם וכו… מומלץ להתייאש מראש מנוכחות קולקטיבית ולעשות השלמות בפוטו-שופ.
7:
לא להאמין לפייסבוק: אצל כולם הילדים רבים, אצל כולם מקרטע. זה חלק מהכיף. אנחנו לא קמים בבוקר רק בשביל לאהוב אלא גם בשביל להתעצבן להתבאס ולהצ’טעמם. לחיות זה להרגיש.
8:
משפחה זה נפלא
