שרת התחבורה מירב מיכאלי הצהירה שתעלה את הטמפרטורה ברכבות כדי שיתאימו לחום הנשי, ועוררה סערה זוטא.
זה שלנשים קר יותר- זה דבר ידוע.
אבל אותי העסיקה השאלה- מדוע זה כך? איזה יתרון אבולוציוני יש לכך שנשים יהיו יותר רגישות לקור?
אני רוצה להציע הסבר אבולוציוני מעניין, שאחרי שעלה במוחי קיבל גם חיזוק ממחקר על עטלפים ויונקים אחרים.
העובדות ברורות: נשים סובלות יותר מקור. זה ברור לעין והוכח גם מחקרית. גם את הסיבות לכך גילו והן קשורות לחילוף חומרים איטי יותר ולחץ דם נמוך יותר אצל הנשים.
אבל מה גרם לזה? איזה יתרון אבולוציוני הוביל להבדלים האלה?
מכיוון שלא ראיתי אף הסבר לתופעה אצל בני אדם אציע הסבר שכבר כמה שנים מסתובב לי במוח:
הטמפרטורה של הנשים מותאמת לטמפרטורת התינוקות. כך הן דואגות להן לחום ומעלות את סיכוי התינוקות לשרוד.
הנה ההסבר דרך תמונה טיפוסית מחיי משפחתנו:
יום חורף מקפיא. אני רוצה לצאת לטיול בעגלה עם העולל הקטן בכדי שינשום אוויר צח. מלביש אותו במכנס חם וחולצה. נראה לי בהחלט סביר. רגע לפני שאני יוצא מהבית נטע תופסת אותי על קר ונחרדת: ככה אתה מוציא אותו? הוא יקפא! ואז היא מלבישה אותו בסוודר, מעיל, סודר, גופייה טרמית, געטקס, כובע צמר ומחממי אוזניים.
עכשיו הוא מוכן! היא מכריזה.
מי מאיתנו צודק?
נטע.
לתינוקות באמת קר יותר. אבל אני כגבר שנעים לו גם בחורף, לא יכול לחוש בזה.
מכיוון שבתקופה שהיינו ציידים לקטים, הנשים הן אלה שנטו להיות עם הילדים, היה חייב להיווצר סנכרון בין הרגישות לקור של התינוקות לטמפרטורה הנשית.
למי שלא סגור על מנגנון הברירה הטבעית של האבולוציה נתאר זאת כך:
במערה של עשרים נשים, לחמש עשרה מהן לא הייתה רגישות מיוחדת לקור. הן עטפו את הילדים שלהן פחות טוב, ופחות ילדים שלהן שרדו. הגנים שלהן עברו לפחות צאצאים. לעומת זאת הילדים של חמש הנשים שהיו רגישות לקור שרדו טוב יותר, וכך הגנים של הרגישות לקור עברו לבנותיהן. כעבור כמה דורות של לידות, הגנים של הנשים הרגישות לקור עלו וגדלו עד שנוצרה התאמה טובה בין הרגישות של התינוקות לקור לבין הרגישות הנשית לקור.
עוד ראייה לטענה היא מהנתון שאצל נשים בגיל המעבר זה דווקא מתהפך והן סובלות מחום!
כלומר, מהרגע שנגמר גיל הפוריות, התכונה הזו כבר לא נצרכת ורגישות הקור של הנשים הופכת להיות דומה לזו הגברית.
לאחרונה נערך מחקר של חוקרים בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב שמצאו תופעה דומה אצל עטלפים. ד”ר ערן לוין הבחין במחקריו הקודמים כי בעונת ההמלטה נוהגים הזכרים והנקבות להיפרד, כשהזכרים מאכלסים אזורים קרירים יותר. מושבות שלמות של עטלפי יזנוב במערות במורדות החרמון ובעמק החולה הורכבו בעונה זו מזכרים בלבד, בעוד שבאזור הכנרת החם יותר נותרות בעיקר נקבות שממליטות ומגדלות שם את הגורים. ממצאי המחקר הראו בבירור כי הזכרים מעדיפים טמפרטורה נמוכה יותר מהנקבות, והעדפה זו יוצרת הפרדה בין המינים בתקופות מסוימות במחזורי הרבייה, כשהזכרים והנקבות אינם זקוקים זה לזה, ואף עלולים להפריע אחד לשני.
עוד שותפה למחקר, ד”ר מגורי כהן הסבירה כי לשוני יש מספר הסברים אבולוציוניים. ראשית, ההפרדה בין זכרים לנקבות מפחיתה את התחרות על המשאבים בסביבה, ומרחיקה מהנקבות זכרים שעלולים להיות תוקפניים ולסכן את הגורים. בנוסף, נקבות של יונקים רבים נדרשות להגן על הוולדות בשלב שבו הם אינם מסוגלים עדיין לווסת את חום גופם בעצמם, ולכן התפתחה בהן ההעדפה למקום חם יחסית.
“בשורה התחתונה” אומרת ד”ר מגורי, “אם נחזור לעולמם של בני האדם, ניתן לומר שההבדל בתחושת הטמפרטורה לא נועד כדי שנריב עם בנות/בני זוגנו על המזגן, אלא להיפך – הוא נועד לגרום לבני הזוג לתפוס קצת מרחק זה מזה לפעמים, כך שלשני הצדדים יהיה נעים ושקט יותר”.
אם כך, הם טענו שהסיבה היא הפרדה בשעת גידול הצאצאים, ואילו במוחי עלתה הסיבה של ויסות קור התינוקות, כך או כך, מעניין יהיה להמשיך לחקור את הסיבה האבולוציונית לקרב על המזגן.
