למה מדינת ישראל הפסיקה להאמין בהתיישבות בנגב?

ולמה זו טעות חמורה
Goat lies in the Arava desert, Israel.

 

מדינת ישראל כבר לא מאמינה בהתיישבות.

אולי קצת חיזוק הפריפריה, שכונה פה רכבת שם. אבל התיישבות רצינית, כזו שמשנה את המאזן הדמוגרפי, כזו שמקימה עשרות יישובים חדשים ומוסיפה עוד נקודות אור למפת הארץ- זה כבר לא.

ולא רק המדינה כגוף הפסיקה להאמין. גם רבים מחברי הטובים ביותר, ציונים ברמ"ח אבריהם מתנגדים לזה. לעתים מסיבות חברתיות כמו "היום האתגרים הם חברתיים ולא התיישבותיים" או מסיבות ירוקות כמו "התיישבות חדשה מצמצת את השטחים הפתוחים שנותרו ופוגעת בטבע".

 

לדבר היום על הקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל, זה כבר כמעט לא פוליטקילי קורקט. ולכן להקים היום שכונה של 16,000 דירות (!) בראש העין לוקח שנים בודדות אבל ליישב כמה עשרות משפחות ביישוב חדש בנגב, זה סיפור של עשר שנים במקרה הטוב ו"לעולם לא" במקרה הרע (ראו ערך היישובים שיזף, עיר אובות, חירן ועוד...). תנועות ההתיישבות עושות עבודה מדהימה, ככל יכולתן, אבל אל מול חוסר התמיכה של המדינה והערמת קשיים בלתי נתפסת על הקמת יישוב חדש, המאזן רחוק מלהשתנות.

 

אז הנה אני מוציא את זה: אני מאמין שצריך להקים עוד הרבה יישובים חדשים בארץ בכלל ובנגב בפרט. וזה לא רק מרומנטיקה חלוצית (למרות שאני מודה שחמישה קרוואנים בלב חולות גורמים לי לדמעות בעיניים) אלא כי זו לדעתי חובה חברתית, חובה דמוגרפית, חובה לחישול רוח העם ואפילו, לא תאמינו, אם עושים את זה נכון, יכול לעזור לטבע. קבלו:

 

1- חובה ציונית דמוגרפית:

ההתכנסות במדינת גוש דן היא אסון ואנחנו מאבדים את הרוב היהודי ברוב חלקי הארץ. כל מי שרציני חייב לקרוא את ספרו של פרופ' ארנון סופר "מדינת תל אביב- איום קיומי על מדינת ישראל" (קישור בתגובה הראשונה). ציטוט נבחר מההקדמה: "מישור החוף הצפוני, הגליל ההררי, עמק יזרעאל, כל שדרת ההר והנגב הצפוני נעזבים מיהודים, או שיהודים בכלל לא הגיעו אליהם, והריבונות היהודית שם הולכת ונחלשת. אם תימשך מגמה זו, תממש ישראל במו ידיה את תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 , וגרוע מזאת – את תוכנית מוריסון-גריידי מתחילת שנות הארבעים של המאה ה‐20, ותיכנס לתוך מרחב צר במישור החוף בלבד, שהחיים בו יהיו בלתי נסבלים בגלל גודש וכאוס. המסקנה ברורה: בניגוד לכל תהליך גלובלי מוכר ומובן, ישראל אינה יכולה להשלים עם מגמות של התכנסות לליבה על חשבון הפריפריה, ובה בעת לקוות שגבולות ריבונותה הציוניים-יהודיים לא יכורסמו בהדרגה, עד לרגע האל-חזור."

 

2- חובה חברתית:

יש מי שאומר שצריך להתעסק היום בבעיות חברתיות. התיישבות הייתה האתגר של הדור הקודם- והיום חברתי. אני מסכים. אבל בעיני התיישבות היא המעשה החברתי ביותר שיש. מפעלים חברתיים כאלה או אחרים עושים תיקון פלסטי- ואילו התיישבות מסיבית בנגב היא תיקון מהשורש. הסיבה המרכזית שיש אנשים בעיירות פיתוח שמרגישים ב"פריפריה", היא- ששמו אותם שם בכוח בשנות החמישים, איש לא שאל אותם. אם תשאלו ילד בעין יהב או ספיר אם הם מרגישים בפריפריה, הם לא יבינו על מה אתם מדברים למרות שאלה הם היישובים המרוחק ביותר במדינה מכל מרכז עירוני. למה? כי ההורים שלו בחרו לגור שם- ולכן מבחינתו זה מרכז העולם. הוא והם חיים שם מבחירה. לכן התיקון של העוולות בנגב הוא קודם כל בהבאת מסות של מתיישבים מתוך בחירה ולא מתוך בריחה או כפייה. זה הבסיס. תוך כדי כבר יגיעו ההי טק התעשייה ומפעלי התרבות. למשל: אם יקום גוש "יישובי עריף" ממערב למצפה רמון וגוש "יישובי המישר" במישור הענק שמדרום למכתש רמון (השמות שלי, כי לצערי למדינת ישראל אין כיום שום תכנון להתיישב שם), מצפה רמון תהפוך מעיירה רחוקה ללא גב של יישובי היקף, לעיירת אם שנותנת שירותים ומהווה מרכז תרבותי וטכנולוגי לאלפי אנשים שגרים מבחירה ביישובים. כולם ירוויחו.

 

3- אנשים מחוברים לאדמתם:

יש מי שאומר- למה לא לגור רק בערים ומגדלים כדי שיהיו לנו יותר "שטחים פתוחים"? למה צריך יישובים בכלל? זו תפיסה מיושנת! אז לאחרונה מצאתי מאמר נפלא של בן גוריון שעונה בדיוק על זה:

"כל מי שלמד תולדות רומא זוכר את הפרק הדרסטי שנקרא המלחמה הפונית. חניבעל מקרתגו, היה אחד המצביאים הגדולים בתולדות העמים, ואולי הגדול שבהם... הוא הוכרע לבסוף למרות שכנגדו עמדו גנרלים בינוניים מחוסרי כשרון. הבינוניות הרומאית ניצחה לבסוף את הגאונות הקרתגית. כי קרתגה הייתה מדינת- עיר ורומא הייתה מדינת כפר, ובהיאבקות הנואשת שבין עם-עיר לעם כפר ניצח עם הכפר. וכל עושרה המסחרי של קרתגה וכל הגאון של מצביאיה לא הועילו. גבורת חניבעל נשברה במלחמתם העקשנית של איכרי רומא. איכרים אלו לא נרתעו מהמפלות הקשות שנחלו זו אחרי זו כי היו מעורים בקרקע ומחוברים לאדמתם." (בן גוריון, 1935, פעולתנו ודרכנו).

תושבי הערים הם מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. אבל- וזה אבל גדול. בשביל עם מחובר יותר לארצו, שמבין את החיבור לארץ כפשוטו- דרך חקלאות והנוף הישראלי שהוא רואה מחלונו כל בוקר, צריך מסה קריטית של אנשי כפרים. חקלאים או בכל מקצוע אחר, שהקשר לאדמה ברור להם בלי הסברים ובלי פלפולים ובלי סדנאות לאהבת הארץ. פשוט כי זו האדמה שלהם. נהיה רומא ולא קרתגו. ומה לעשות, גם אם זה לא פוליטקלי קורקט, צריך להגיד את זה: ביחידות השדה בצבא יש הרבה יותר בני מושבים קיבוצים יישובים ועיירות קטנות, מאשר אנשים מהערים הגדולות. כי השדה והשטח קרובים אליהם יותר. שאר היחידות נצרכות לא פחות כמובן, אבל אי אפשר לנצח ולבנות חברה יציבה וחזקה בלי הבסיס הכפרי.

 

4- שמירה על הטבע:

אחת מטענות הנגד המרכזיות היא שהקמת יישובים חדשים פוגעת בטבע ובשטחים הפתוחים. לדעתי ההיפך הוא הנכון. דוגמא בקצרה: באזור הערבה היו עד שנות ה50 עדרים של אלפי צבאים, יעלים, נמרים ועוד... מדוע רובם נכחדו? בגלל ההתיישבות?

הנה העובדות: גיורא אילני, מגדולי חוקרי הטבע בארץ (חי ונקבר ביישוב ספיר בו אני גר), מתאר בספר "מעלה נמר" את ההכחדה הגדולה של עדרי היונקים הגדולים בערבה. עשו זאת בעיקר חיילי צה"ל ושבטים בדואים (תיאור מכמיר לב לכך מומלץ לקרוא בספרו). אולם, מהרגע שהחלה ההתיישבות בערבה, בעיקר משנות ה60 ואילך, נבלמה ההכחדה ההמונית. עם שגשוגה של ההתיישבות, והנוכחות בשטח של אנשי התיישבות שאכפת להם מהשטח, עלתה אוכלוסיית החי באזור הערבה, ובזכות יוזמות שונות, שוחררו לערבה חיות שנכחדו ממנה בשנות ההפקר הגדול שלפני ההתיישבות- ראמים ופראים שהיום ניתן לראות בנגב ובערבה. במילה: אין התישבות- כאוס והרס הטבע. יש התיישבות- שטח קטן מאוד יחסית הולך ליישוב עצמו- ואילו רוב השטח מקבל הגנה והחי והצומח חוזרים לשגשג (בתכנון נכון כמובן). לפעמים יש בעולם מצבים של win win.

 

ומי יתיישב? מאות ואלפי צעירים, את חלקם אני מכיר באופן אישי, הם רק מחכים למשימה כזו.

יעניין חברים וחברות?
שתפו בכיף ותנו קרדיט : ) עקבו גם בפייסבוק. אה, ותגלגלו למטה יש תגובות מעניינות שממש מוסיפות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מה יש עוד בנושא?

מלאך 907

שמאל- ימין, יהודי- ישראלי

שני קולות חיוניים למדינת המופת

אוטבוס מדבר

אודי לא היה מנהיג. רק נהג בקו ירושלים מצדה

והוא שנא ציפיות. והוא לא הבין מה צריך לשנות. והוא לא ידע לצעוק "יאללה חברה"

חרדים מוקטן

מה הדבר שהכי מפחיד את החרדים בציונות?

הציונות עשתה ארבע מהפכות מרכזיות. הרביעית- הייתה הרדיקלית ביות

שווים צפייה

נגן וידאו

שיטת השקשוקה

איך הכנת שקשוקה עזרה לי להבין את אתגרי החברה הישראלית

נגן וידאו

משבר שנות השבעים

למה מדינות ישראל הקודמות חרבו בשנות השבעים להקמתן ומה נעשה כדי שזה לא יקרה לנו?

נגן וידאו

הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

למה חלק מצמחי המדבר מתפוצצים?

נגן וידאו

הנשק הכי קטלני בתנ"ך

ואיך הוא עזר לנצח במערב הפרוע של ישראל

אהבתן? התעצבנתם? תחכימו אותנו בתגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *