ההלכה שצומחת מהעם- שאלות ותשובות

בעקבות המאמר "אם בועז היה שואל רבנים, דוד המלך לא היה נולד"
תנך בפארק 3

 

המאמר “אם בועז היה שואל רבנים- דוד המלך לא היה נולד”, עסק ביכולת של אנשים פרטיים לשנות את ההלכה במקרים מסויימים. המאמר הוליד דיון רחב ושאלות רבות. להלן תשובותי לחלק מהשאלות שהופנו אלי:

 

שאלה:

אתה פשוט חפיפניק. זרקן. לייט. לא נוח לך עם ההלכה? אל תקיים. אבל למה אתה הופך את החולשה לאידיאולוגיה?

תשובה:

הפוך לחלוטין. אין כאן כוונה להתחמק מהמסורת או לשמוט מתחתיה את הרגליים. ההיפך. אנחנו מחמירים. מי קבע שהרצון שלנו, למשל שיספרו נשים והן יענו לזימון בסעודה נחשב ל”מקל”? זה דווקא מעיד על החמרה יתרה. החמרה בכבוד האישה. בבן אדם לחברו. אל תהיו לי חפיפניקים בעניינים האלה.

בכלל, ברגע שתהיה הבנה שלתפיסה הזו שייכים שכבות רחבות של דתיים, מסורתיים וחילוניים שאוהבים את העם והתורה, רוצים בהמשכיותה ולא להיפך, אולי יהיה יותר נוח להתווכח.

 

שאלה:

אבל ההלכה היא המסגרת, היא הגדר ששומרת על היהדות, לא?

תשובה:

ההלכה היא אכן אחת המסגרות החשובות (ולא היחידה. יש גם שייכות לעם שאינה הלכתית. רות המואבייה אמרה קודם כל- עמך עמי, ואחר כך- אלוהייך אלוהי). אבל בעת הצורך נוצרו שינויים בפרשנות התורה. כך למשל חכמי המשנה הפקיעו הלכה למעשה את ההוצאה להורג בחניקה וסקילה ודינים כמו “עין תחת עין”, הלל הזקן ביטל הלכה למעשה את מצוות שמיטת הכספים בשמיטה. אלה שינויים רדיקליים. ויש עוד דוגמאות רבות. זה כוחה של תורה שבעל פה, לתקן לאור המציאות המשתנה, לעתים להקל (‘הוו מתונים בדין’) ולעתים להחמיר (‘ועשו סייג לתורה’). זה נעשה לרוב בכלים הלכתיים, מתוך צורך ממשי, ועל ידי שמירת המסגרת. אני פשוט טענתי שהשינויים מגיעים הרבה פעמים גם מהעם ולאו דווקא מלמעלה.

 

שאלה:

אבל מה אתה משווה- הייתה להם סנהדרין! הם היו חכמים עצומים, הם כמלאכים ואנו כחמורים! אין לנו כתפיים מספיק רחבות לזה.

תשובה:

ראשית לא מקובל עלי שפסיקות “אמיצות” זה תמיד משהו ששייך לעבר ואילו תפקידנו הוא לשתוק אל מול המציאות של הדור שלנו. (ההיפך- מה שגורם לנו לחשוב כיום שהן אמיצות היא דווקא ההכרעה שאותם מנהיגים לקחו על עצמם כנגד בני דורם). לכל דור יש את הכוחות שלו להתאים את התורה למציאות המשתנה. יפתח בדורו כשמואל בדורו. אני גם לא חושב שכדאי למהר לקבוע על ירידת דורות מתמדת. דור דור ודורשיו.

לגבי הסנהדרין, אם לדעתכם רק היא יכולה לשנות, אז למה אתם מחכים? תקימו אותה. היא לא תרד מהשמיים. הרמב”ם כותב: “ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם? ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו” (פירוש המשנה לרמב”ם, סנהדרין, א, ג) ובכלל שינויים עצומים נעשו בדור האחרון גם ללא הסנהדרין; הרב קוק עקר למעשה את מצוות השמיטה, מהמצוות היסודיות בתורה (ודאי שזה נעשה בכלים הלכתיים, אבל זו בדיוק הנקודה- קודם באה המציאות ואז נמצאו הכלים ההלכתיים המתאימים על ידי מי שבקיא בכך). אגב אחד החידושים הכי גדולים שנעשו בעת החדשה הוא חידושו של החת”ם סופר ש”חדש אסור מן התורה”; כלומר שאין לחדש יותר בהלכה… זו קביעה שהיא עצמה חידוש ענק ועומדת בסתירה למהות התורה שבעל פה ולדרך החשיבה התלמודית. זו קביעה שיצרה היום בעיות גדולות שלא זה המקום לפורטן.

 

שאלה:

נו טוב. אבל הם היו רבנים. אתם לא רבנים. תתעסקו במה שאתם טובים ותנו לרבנים לעשות את מה שהם טובים בהם. הרי לא היית מעיר לרופא ומייעץ לו מה לעשות נכון?

תשובה:

דווקא כן הייתי מעיר לרופא אם הייתי חושב בסבירות גבוהה שהוא טועה. הייתי מתעניין, שואל שאלות ובמקרה קיצון של חוסר אמון מוחלט הייתי שולף את הצינורות מהווריד ומסתלק מהמיטה. זה שאני נותן אמון במומחים זה לא אומר שאני מבטל דעתי כלפיהם. אם במלחמת יום הכיפורים היו מקשיבים לקצין המודיעין הזוטר סגן סימן טוב, ש-‘מה הוא מבין’ אל מול ‘הרב הראשי’ ראש אמ”ן אלי זעירא- אולי היינו מוכנים יותר למלחמה הזאת. כל הערצה וקבלת דעה של מומחה ללא עוררין- פסולה בעיני. ויהא זה איש צבא בכיר, מנהל קרן השקעות, זמר מפורסם או רב. אמון- כן. הקשבה- כן. ענווה מול חכמים ממני- כן. הערצה לא. בלעדיות- לא.

אז גם במקרה זה, היותי יהודי ישראלי, שרואה את המציאות בארצו ומכיר באופן בסיסי את ההלכה למרות שאיני מומחה בה, מאפשרת לי להגיב, להתפלמס לשאול שאלות, ואם איש לא מקשיב- גם לתקן אם צריך.

 

שאלה:

אז אתה צדוקי. ההיסטוריה מוכיחה שאנשים כמוכם נפלטו החוצה מהעם היהודי.

תשובה:

אני מציע ללמוד היסטוריה. דווקא הצדוקים היו אלו שהחמירו והיו אליטה מנותקת מהעם. לצדוקים לא היה את כוח החידוש ההלכתי, ולכן עם חורבן בית המקדש תורתם שהייתה מבוססת המון על עבודת המקדש, פשוט הייתה לא רלוונטית והם נעלמו מהעולם. דווקא הפרושים (גם בית שמאי וגם בית הלל) היו החדשנים הגדולים, והמהפכה שיצר רבן יוחנן בן זכאי, שכללה כמה חידושים מרחיקי לכת- היא זאת שבזכותה היהדות שרדה ללא מקדש. אז בבקשה אל תהיו צדוקים שקופאים על שמריהם.

 

שאלה:

טוב אז ננסה את זה: אתם קראים, שבתאים, נוצרים, שומרונים, רפורמים, הבונים החופשיים. (הכל טענות שהועלו…).

תשובה:

כבר רשמתי שלתייג מישהו במקום לטעון טענה עניינית זו הדרך הכי קלה להתחמק מדיון אמיתי. זה עוזר למוח להגיד- טוב הוא לא משלנו אז אין מה לדבר אתו בכלל. גם הרצון לנסות לטעון שיש איזה “קרן” שתומכת בשכמותי כדי להחריב את היהדות מבפנים, בעצם עוזרת להרגיע את המוח מלהקשיב באמת- כי הרי הכל חלק מאיזו מזימה. אז קודם כל, אף קרן לא עומדת מאחורי חוץ מהקרניים של הראמים בחוות האנטילופות שנמצאת מאחורי החדר ממנו אני כותב כעת.

אבל אם כבר היסטוריה אולי תנסו לתייג את החושבים כמונו גם בתיוגים אחרים? חסידות- קבוצה קטנה שהוחרמה על ידי גדולי הרבנים ונקבעה ככפירה ולמפרע הסתבר שהיא הצילה את היהדות האירופית? הרב קוק- רב נועז וחדשן שבימיו רבנים גדולים קראו לו: אפיקורס, ירבעם בן נבט ואף שרפו בובה שלו בל”ג בעומר, אבל לימים הסתבר שהוא ייסד זרם חשוב ומשפיע בציונות?

 

שאלה:

חפרת. אז מה אתה מציע בעצם?

תשובה:

שאנשים לא יפחדו ללמוד נושאים ולהכריע בהם. הרבה מאוד שינויים גדולים מתחילים קודם כל בתודעה עממית רחבה. למשל- הרב קוק שיצר מחשבה סדורה על תורת ארץ ישראל- התבסס קודם כל על מעשים שקרו הרבה לפניו; על עלייה של עשרות אלפי יהודים לארץ, שהקימו מושבות ויצרו שינוי ענק בשטח. לפעמים המעשים מגיעים מהשטח ורק אז יבואו מנהיגים וייתנו לזה משנה סדורה ואישור. מנהג ישראל, התודעה העממית, מקדימה לפעמים את הפסיקה ההלכתית.

זה מזכיר לי שבמחאת האחדות לפני חצי שנה פנו אלינו פוליטיקאים ואמרו לנו- אנחנו רוצים לעשות צעדים אמיצים בשביל האחדות, אבל לשם כך אנחנו צריכים שהשטח יתעורר קודם. זה מה שייתן לנו את הלגיטימציה.

אם נחזור לדוגמא שבהתחלה, דוגמא די קטנה אך מייצגת, יש כיום משפחות רבות שפשוט נוהגות לצרף נשים לזימון בסעודה ובעצם אומרות- סופרים גם נשים (לקוראי שאינם דתיים- מדובר בצירוף לברכה, משהו שנראה קטן אבל מבחינת חלק מהדתיים הוא חציית גדר…). אין לי שום ספק, שכשיהיו הרבה משפחות שינהגו כך- תגיע גם הפסיקה ההלכתית שמאפשרת. זה לא יקרה הפוך.

אין פה מרד במסורת אלא אהבה של המסורת. יותר מזה, אני חושב שדרך כזו רק מגבירה אהבה למסורת ולא להיפך.

 

יעניין חברים וחברות?
שתפו בכיף ותנו קרדיט : ) עקבו גם בפייסבוק.

מה יש עוד בנושא?

כיבוד סליחות

אלול ארצישראלי מתוק

איך החודש הכי שמח בשנה הפך לחודש של פחד?

מי האב שמת בשיר “מת אב ומת אלול”?

שלושה אבות יצרו שיר אחד במשך אלף שנים

ההיסטוריה היהודית מבעד לאלונקה

ההיסטוריה היהודית מבעד לאלונקה

תמצית ההיסטוריה מזווית של לוחם מילואים

שווים צפייה

נגן וידאו

שיטת השקשוקה

איך הכנת שקשוקה עזרה לי להבין את אתגרי החברה הישראלית

נגן וידאו

משבר שנות השבעים

למה מדינות ישראל הקודמות חרבו בשנות השבעים להקמתן ומה נעשה כדי שזה לא יקרה לנו?

נגן וידאו

הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

למה חלק מצמחי המדבר מתפוצצים?

נגן וידאו

הנשק הכי קטלני בתנ"ך

ואיך הוא עזר לנצח במערב הפרוע של ישראל