הקטנה שלי ג’ינג’ית. שזה אומר אינטלגנציה מאוד גבוהה, יכולות פיזיות מרהיבות, אבל חוסר סנכרון מוחלט בין השניים. אנחנו מאוד מעריכים את הג’ינג’יות שלה ואין ספק שהתכונות האלה בהחלט יעזרו לה כשהיא תהיה טייסת בלק-הוקים אלא שכרגע היא פשוט מוציאה אותנו מדעתנו.
בחודש האחרון היא הספיקה לאכול טבליות מדיח, לנסות לזנק ראש מסולם, לתקוע סכין בשקע, להכניס ידיים לכלבים שגדולים ממנה פי חמש ולכפכף בלי בושה את כל ארבעת אחיה הגדולים. היא בת שנה וחצי השדה הקטנה.
לא הייתה לנו הכנה לזה. האחים שלה כנענים כולם עם נגיעות אירופאיות וטורקיות.
אבל בלב תמיד ידעתי. הייתה לי תחושה פנימית שאחד מאבות אבותיי היה ויקינג ג’ינג’י מופרע, שתוי וחובב שייט על קרחונים. לפני כמה שנים קצוות הזקן שלי החלו להג’דנג’ן. וכמו ברייקסון היקס, כמו האדוות שלפני הצונאמי, הרגשתי שזה מתקרב.
אומרים שהג’ינג’ים הם הוכחה להתערבות אלוהית בעולם. כי הרי מבחינה אבולוציונית טהורה אין להם סיכוי לשרוד. הם בולטים מידי בג’ונגל. אבל אלוהים רצה שיהיה לו מעניין אז הוא מתערב באופן אקטיבי ומשאיר אותם איתנו כדי שיתקעו לנו דינמיט בטוכעס ויטיסו אותנו קדימה.
היא באה לנצל כל שנייה כאן. נרדמת אחרונה וקמה ראשונה. קמה בבוקר כמו טיל. מאפס למאה. פוקחת את העיניים בטיק אחד, מתגלגלת מהמיטה של אבא ואמא ורצה לצוד מקקים ולמשוך בזנבות של חתולים. היא ורבלית מאוד הקטנה, אבל רק בצעקות ופקודות. אנחנו כשלעצמנו התייאשנו מלנסות לחנך אותה ובשלב זה מנסים לשמור אותה, את הבית ואת בריאותנו הנפשית במצב סביר.
בינתיים אנחנו מחכים לאביר אדמוני על סוס כתום שיבוא כבר לשחק איתה ויג’ננו ויג’נג’נו זה את זו באושר ואושר ואנחנו נוכל כבר לעצור את המירוץ הזה ונשב יחד לשתות איזה קינלי טוב.